בתי קפה ואוכל בקאסול

יחסית לכפר בגודל שלה, בקאסול אוכלים טוב להפליא. עשרות שנים של תרמילאים ישראלים, אירופים והודים השאירו לה תפריטים שנעים מחומוס ושניצל ועד פיצה מתנור עצים ופנקייק בננה, לצד האוכל של הרי קולו ושל הרמה הטיבטית. בתי הקפה הם גם המקום שבו מתנהלים החיים החברתיים של העמק: חולצים נעליים, יושבים על כריות ונשארים שעות.

מה להזמין

המטבח הישראלי

את הכינוי ״ישראל הקטנה״ קאסול מרוויחה בארוחת הבוקר. ארוחת בוקר ישראלית כאן פירושה ביצים, סלט קצוץ, חומוס, לבנה, לחם ותה או קפה, והיא תחזיק אתכם עד הערב. השקשוקה מגיעה מבעבעת במחבת. התפריטים מודפסים לעיתים קרובות גם בעברית וגם באנגלית. אם אתם שומרים כשרות, שאלו בבית חב״ד מה זמין בעונה.

אוכל הימאצ׳לי

חפשו מעבר לתפריטי בתי הקפה את האוכל של ההרים. סידו היא המנה שחייבים לטעום: לחם מאודה ושמן עם מילוי מלוח או מתוק, שפותחים ומשרים בגהי. פורל מהנהרות הקרים של קולו מוגש בפשטות, מטוגן או על הגריל. בהומסטיי תאכלו ראג׳מה (שעועית אדומה), אורז, ירק עונתי, רוטי עבה וחמוצים ביתיים. הדהאם החגיגי של קולו קשה יותר למצוא, אבל שווה לשאול עליו.

אוכל טיבטי ואוכל רחוב

מומו מאודים או מטוגנים עם צ׳אטני חריף נמכרים ברחוב הראשי מאמצע אחר הצהריים; ת׳וקפה היא הדבר הנכון לערב קר. במניקראן, טעמו ג׳לבי חם בבזאר אחרי הלנגר.

מאפיות וקפה

ה״מאפייה הגרמנית״ היא מוסד קבוע בשביל התרמילאים בהימלאיה, ובקאסול יש כמה כאלה, שמוכרות מאפי קינמון, קראמבל תפוחים, כדורי שוקולד ולחם כהה. קל יותר ויותר למצוא אספרסו אמיתי; המשקה הקלאסי של העמק, עם זאת, הוא קנקן תה ג׳ינג׳ר־לימון־דבש.

שמות מוכרים

בין בתי הקפה הוותיקים שמטיילים ממליצים עליהם כבר שנים: Evergreen, Moon Dance, Jim Morrison Café, Little Italy, Bhoj ו־Buddha Place בקאסול. בתי קפה כאן מחליפים בעלים, טבחים ואיכות מעונה לעונה, אז התייחסו לכל רשימה — כולל הזאת — כאל נקודת התחלה, ובדקו ביקורות עדכניות או פשוט לכו לאן שכולם הולכים.

לנגר במניקראן

המטבח החינמי בגורדווארה מניקראן סאהיב מאכיל כל מבקר, בלי קשר לדתו. זו לא אטרקציה תיירותית אלא מעשה של שירות: כסו את הראש, שבו בשורה, אכלו מה שנותנים לכם והשאירו צלחת נקייה. תרומה מתקבלת בברכה ואף פעם לא מתבקשת.

לאכול בעמק העליון

בטוש יש מבחר מלא של בתי קפה עם מרפסות. בקלגה, בפולגה ובטולגה אוכלים בעיקר איפה שישנים, והאוכל פשוט וביתי יותר. בשביל לקירגנגה יש דוכני תה ואטריות עונתיים; המחירים עולים עם הגובה, כי את הכול סוחבים למעלה.

טיפים מעשיים

• מים: שתו מים מסוננים או רתוחים. מלאו את הבקבוק בבתי הקפה במקום לקנות פלסטיק.
• היגיינה: מקומות עמוסים עם תחלופה מהירה הם הבטוחים ביותר. היזהרו מסלטים ומאוכל לא מבושל במונסון.
• השירות איטי. את האוכל מבשלים לפי הזמנה אדם אחד או שניים. הזמינו לפני שאתם רעבים.
• צמחוני וטבעוני: קל. רוב התפריטים צמחוניים ברובם; לארוחה טבעונית אמרו בבירור ״בלי ביצה, בלי מוצרי חלב״.
• אלכוהול: נמכר בחנויות מורשות ובחלק מהמסעדות. אל תכניסו אותו לגורדווארה במניקראן או לכפרים כמו גרהאן שמבקשים מהמבקרים שלא.
• תשלום: החזיקו מזומן. UPI נפוץ בקאסול, אבל אי אפשר לסמוך על הרשת.
• פריטים ״מיוחדים״: אוכל או משקאות שמוצעים עם קנאביס אינם חוקיים, ועוצמתם אינה ידועה. סרבו להם.